נדירות כישרונות מיומנים

94% מחברות הבנייה מדווחות כי מציאת כוח עבודה מיומן מהווה אתגר מרכזי עבורן ⁽³⁴⁾. המחסור בכוח עבודה מיומן בתעשיית הבנייה נובע ממספר גורמי מפתח. ראשית, התעשייה סובלת מתדמית ירודה, כאשר עבודה בבניין נתפסת לעתים קרובות כתובענית פיזית עם שעות עבודה ארוכות ותנאים מאתגרים, דבר המרתיע את הדור הצעיר מלהיכנס לתחום. שנית, במדינות רבות יש מחסור בהכשרה מקצועית ובתוכניות התמחות שיטפלו במחסור בתפקידים מתמחים בטכנולוגיית בניין, כגון חשמלאים, אינסטלטורים, טכנאי אוורור או אנשי אינטגרציית מערכות. שלישית, עובדים עם מיומנויות הניתנות להעברה נמשכים לעתים קרובות לתעשיות אחרות המציעות שכר טוב יותר או תנאי עבודה משופרים, מגמה שהואצה עקב מגיפת הקורונה וגרמה לעובדים רבים לעזוב את המגזר לצמיתות.

הלחץ עולה ככל שהעיור גובר ⁽³⁶⁾, דבר המניע את הדרישה למבנים חדשים. בה בעת, שיעורי ההתאמה מחדש הכפילו את עצמם ואף יותר ברחבי העולם – בחלק מהאזורים גם למעלה מזה – כדי לעמוד ביעדים של אפס פליטות ובשינוי הייעוד של נדל"ן מסחרי בתגובה למגמות העבודה ההיברידית, דבר המוסיף לעומס העבודה. בנוסף לכך, עובדים רבים מתקרבים לגיל פרישה. חברת מקנזי מעריכה כי עד לשנת 2032, 16% מכוח העבודה כיום בתחום הבניין ו-29% מטכנאי HVAC בארה"ב יצאו לגמלאות. בו בזמן, שיעורי הנטישה ימשיכו, כאשר 1,194,000 עובדי בניין ושוליות ו-239,000 טכנאי HVAC&R יעזבו את התעשייה. כתוצאה מכך, יהיה צורך לאייש 1,514,000 משרות בתחום הבנייה ו-380,000 משרות בתחום ה-HVAC עד לשנת 2032 בארה"ב לבדה ⁽³⁷⁾. דוח משנת 2023 של שירות התעסוקה האירופי (EURES) לגבי אסטרטגיות עבודה חושף מגמה דומה באירופה. 12 מדינות דיווחו על מחסור בפועלי בניין, כשש מזהות אותו כחמור מאוד. עבור טכנאי HVAC‏, 11 מדינות ניצבות בפני מחסור, ובשש מתוכן הדבר מסווג כמחסור חמור ⁽³⁸⁾.

כדי לטפל בפער הכישרונות המיומנים המתרחב, תעשיות הבנייה וה-HVAC חייבות לשפר את תדמיתן, להשקיע בחינון ובהכשרה, לאמץ טכנולוגיות חדשות, ולעבוד עם ממשלות כדי להטמיע מדיניות תומכת. הגישור על פער זה הוא דבר קריטי אם רוצים לעמוד בדרישות כוח העבודה הדרושות להשגת יעדי 'נטו אפס' בתחום הפליטות המזהמות.

משיכת הדור הצעיר למקצועות הדורשים מיומנות דורשת שיפור תדמית התעשייה. סקרים מראים כי עבור 74% מדור Z יש סטיגמה בנוגע להכשרה מקצועית בהשוואה ללימודי ארבע שנים באוניברסיטה, וכי רק 5% מההורים מעודדים קריירות בתחומים אלו ⁽³⁹⁾. בנוסף לכך, קבוצות עם ייצוג חסר נותרו לא מטופלות באירופה, נשים מהוות רק 2% מכוח העבודה בתחום הבניין ו-0% מטכנאי HVAC ‏⁽³⁹⁾. בארה"ב, נתח הנשים שעובדות בתעשיית ה-HVAC הוא 2.6%, גבוה יותר רק במעט ⁽⁴⁰⁾.

גם הרחבת ההשכלה וההכשרה היא נושא קריטי. הכשרה מקצועית, מתן הסמכות, התמחויות והכשרה במסגרת העבודה חייבות להיות נגישות לעובדים ללא הכשרה ולאנשים המבקשים לבצע שינוי קריירה. תוכניות כדוגמת ROVC בהולנד, המכשירה 15,000 אנשי מקצוע בכל שנה, מספקות תוכנית להצלחה. לשדרוג יכולות כוח העבודה הנוכחי חשיבות לא פחותה, כאשר 35‏-45% מעובדי השיפוצים באירופה זקוקים להכשרה בתחומים כגון בידוד, אוורור או משאבות חום ⁽⁴¹⁾. גם תוכניות לימודים להכשרה מקצועית צריכות לעבור שינוי, תוך שילוב AI, אבטחת סייבר והנדסת תוכנה לצד התמחוויות מסורתיות.

העלייה בעלויות כוח העבודה מדרבנת שימוש בחדשנות טכנולוגית כדי לשפר את היעילות. רכיבים שתוכנונ להתקנה ללא שגיאות יפחיתו את הצורך בהכשרה, בזמן שמציאות רבודה יכולה להדריך עובדים באתר או לחבר אותם למומחים מרחוק. בנייה טרומית ומודולרית מספקת פתרונות נוספים, כשרכיבים שהורכבו מראש כגון אזורי עלייה (riser zones) וחזיתות דורשים פחות עבודה, מקצרים לוחות זמנים ומשפרים את האיכות.

לסיום, גם מדיניות תומכת היא חיונית, כולל תוכניות הגירה פתוחה המאפשרות הכנסת כוח עבודה זר, שבאופן מסורתי עזר לטפל במחסור בכוח העבודה, ושיצטרף לכוח העבודה.