דיווחי קיימות משמעם חשיפת האופן שבו חברה משלבת גורמי סביבה, חברה ומשילות (ESG) ומה היא עושה כדי לשפר אותם. בעולם, כ-20 ארגונים המנסים להשיג מטרות מגוונות מעורבים בהגדרת תקנים של דיווחי קיימות, כולל ארגונים שלא למטרות רווח, תאגידים עסקיים ותוכניות של האו״ם (29).
הטרוגניות זו הופכת את ההרמוניזציה של תקנים בנוגע לדיווחים לאתגר לא פשוט. לדוגמה, חברות שחלה עליהן דירקטיבת דיווח הקיימות התאגידית של האיחוד האירופי (CSRD) נדרשות לדווח בהתאם לתקני הדיווח האירופיים בדבר קיימות (ESRS), שהם שונים מהתקנים שבשימוש הרחב ביותר מכוח יוזמת הדיווח העולמית (GRI). בה בעת, חברות גם חייבות לציית לרגולציית הטקסונומיה של האיחוד האירופי המדגישה פעילויות עסקיות עם קיימות סביבתית, ולדירקטיבה בדבר בדיקת נאותות בנושא קיימות (CSDDD) אשר מתמקדת בזכויות אדם ובבדיקת נאותות סביבתית (39).
אף שעמידה בדרישות סביבה, חברה ומשילות (ESG) מגוונות עשויה להיות מורכבת ויקרה, דיווחי ESG מקיפים מספקים יתרונות שמעבר לעמידה בדרישות הרגולציה. לעתים קרובות, שקיפות מוגברת מבחינת שיקולי סביבה, חברה ומשילות (ESG) מניעה לפעולה בכך שהיא מאפשרת לחברות לזהות נקודות של חוסר יעילות, לצמצם עלויות, ולהשיג רווחים פיננסיים בני קיימא. מחקר של חברת מקנזי מצא כי ביצוע יעיל של שיקולי ESG יכול להשפיע על הרווח תפעולי בשיעור של עד 60% – לדוגמה, על ידי צריכת אנרגיה מופחתת או צריכת מים נמוכה יותר (30).
משקיעים בארה״ב ובאירופה מתעדפים גם יותר ויותר גורמי ESG כאסטרטגיה להפחתת סיכונים ולייצוב תיק ההשקעות (32). בדרך כלל, מטריצות סביבתיות זוכות לתשומת לב רבה, בעיקר התחייבויות וולונטריות מול יוזמת היעד מבוסס המדע (SBTi), שאליה הצטרפו חברות מובילות רבות. אולם, גורמים חברתיים, כגון איכות אוויר פנימית, נוחות תרמית, תאורה וקמת כוח צליל חשובות לא פחות. רכיבים אלו משפיעים ישירות על בריאות הדיירים ועל רווחתם, מפחיתים סיכונים ארוכי טווח, מונעים מחלות ואף מגבילים את הפרודוקטיביות. כאשר 86% מחברות S&P 500 חושפות מבחירה נתוני ESG, השקיפות הפכה לציפייה רגילה, דבר המחזק את האמון בקרב משקיעים ולקוחות (33).
